הציפור שפתחה את כל ההרפתקה: היא צנחה לאולם הזהב, חטפה גוש בגובה בית בן ארבע קומות, והמריאה. עכשיו היא בקן שלה בראש ההר הגדול, והזהב מתחתיה. אין לה מהלך מצחיק ואין לה טקסט — כל שאר ההרפתקה קומית, וזו הרצינות שגורמת לסוף להרגיש כמו סוף.
אם הציפור נשארת באוויר, ילד עם חרב פשוט יושב ולא עושה כלום — במשך הקרב הסופי של ההרפתקה. זו התקלה הכי גרועה שיכולה לקרות פה, והיא לא באג בכללים אלא באג בבימוי.
הכלל (לא ניתן למשא ומתן):
הקישו את הנזק מכל הטלה. (אפשר לכוון את החיים ההתחלתיים — 130 קל, 170 קשה.)
בדיקה חיצונית בלתי־תלויה (GPT-5.5), מול הדמויות האמיתיות:
קל מדי? העלו HP ל־170. קשה מדי? הורידו ל־130. כאן מותר לגעת ב־HP — בניגוד לגורילה, אף חידה לא תלויה במספר הזה.
| שלב | חיים | מה משתנה |
|---|---|---|
| שלב 1 "היא לא רואה בכם איום" |
150 → 100 | נשארת גבוה. צוללת כל ~3 סיבובים. ריבוי תקיפות מלא. הילדים לומדים: "יורים מרחוק, מסתערים כשהיא למטה." |
| שלב 2 "עכשיו היא כועסת" |
100 → 50 | צוללת הרבה יותר (מתאפסת ב־4–6), ונשארת למטה סיבוב נוסף אחרי כל צלילה. נוסף משק כנפיים. צווחה: גיבור אחד — הצלת חוכמה DC 13 או מבועת לסיבוב. |
| שלב 3 "היא לא יכולה יותר לעוף גבוה" |
50 → 0 | פצועה — מרחפת בגובה 6 מטר בלבד, בהישג יד של קפיצה / נשר / צפרדע. משק כנפיים נעלם. צוללת בכל סיבוב אבל ה־DC יורד ל־12. כולם מסתערים. זה הסוף. |
שלושת השלבים בנויים כך שהקרב נפתח ככל שהוא מתקדם: מתחיל כקרב טווח מרוחק ומתסכל־במכוון, ונגמר בהמון גדול שמטפס על בוס פצוע. הילד עם הגרזן מתחיל בקשת ומסיים בגרזן. זה הקשת הרגשית של הקרב.
בכל פעם שגיבור נופל — פיה ממהרת אליו, מפעילה מכשיר מיוחד ומחייה אותו לחיים מלאים. יש 3 חיים כאלה. אחרי שלושתם — (פתוח).
הבדיקה החיצונית מצאה שאין פה מתח. הציפור מכה ~18 נזק על מטרה אחת, בזמן שהחבורה מפזרת ~35 נזק על פני 5+ גופים. שלוש החייאות לחיים מלאים = בערך פי־4 מאגר חיים לשורה הראשונה. הסיכוי להפסיד אמיתי ≈ אפס. הילדים ירגישו את זה.
תיקון מומלץ (מינימלי, בלי מוות אמיתי):
למה זה עובד: זה מחזיר עקומת הפסד אמיתית בלי להכניס מוות לשולחן של ילדים בני 9. ההחייאה נשארת מתנה — אבל מתנה שנגמרת.
⚠️ זה שינוי לחוקים של יפתח. הציגו לו את זה, אל תחילו בשקט.