השמועה רודפת אתכם בכל מקום — ואפילו קראתם עליה בעיתון בכותרת ענקית: ציפור ענקית גנבה מהמלך את גוש הזהב הגדול! סקרנים מדי מכדי להישאר בבית, אתם עולים בשביל מתפתל אל תוך ההר — ומגלים ממלכה שלמה חבויה בבטן האדמה.
כאן הכל נוצץ. כמעט הכל עשוי זהב. מפלים של זהב וכסף זורמים במורד קירות המערה, שומרים בשריונים מוזהבים עומדים בכל פינה, והאור מרצד על אלף משטחים נוצצים.
בדרך אל ארמון המלך אתם חוצים שוק ענק והומה אדם: דוכנים של אוכל מהביל, ערימות של זהב וכסף, דגים טריים על קרח, ומשקאות בכל צבע — וממש באמצע הכיכר מתקיים מופע גדול, וקהל שלם מריע סביבו.
בקצה האולם, על כס גדול (אולי גדול עליו מעט), יושב המלך. הוא כבן חמישים ושלוש, נמוך למדי ועגלגל משהו, ומביט בכם במבט שלא ברור אם הוא עומד לצאת ממנו כעס... או חיוך.
המלך מתרומם מכיסאו — בקושי, הכס קצת גבוה עליו — ומכריז בקול אדיר:
"הרפתקנים אמיצים! ציפור ענקית, גדולה מכל ציפור שראיתם בחייכם, חטפה את גוש הזהב הגדול שלי! גוש עצום — בגובה של בית בן ארבע קומות, ורחב כמעט כמו כל האולם הזה. שנים־עשר מטר גובה, עשרה מטר רוחב! איך ציפור בכלל מרימה דבר כזה? אל תשאלו אותי! מצאו את הזהב, החזירו אותו אליי — והפרס שלכם יהיה... משהו מטורף! המון־המון זהב! עושר שלא חלמתם עליו מעולם!"
עיניו נוצצות. הקהל בשוק נאנח בהתפעלות. נשמע רשמי ומרשים מאוד.
מיד אחרי שהמלך מציג את המשימה — ולפני שהוא שולח אותם למסע. המלך רוצה לבחון את הגיבורים קודם. שימו לב: בשלב הזה עדיין אין להם חיות עזר (אותן מקבלים רק אחרי שינצחו).
המלך מחייך חיוך ערמומי ואומר:
"רגע, רגע. לפני שאשלח אתכם אל האוצר היקר שלי — אני חייב לדעת שאתם באמת גיבורים. בואו אחריי!"
הוא מוביל אתכם אל כיכר גדולה בכפר שפינו במיוחד — זירה. קהל שלם מתאסף סביב.
בקצה הזירה ניצב שער ברזל ענק וסגור — ומאחוריו משהו גדול ושחור זז, נושף, ומכה על הסורגים. הקהל משתתק. המלך מכריז בקול:
"אם תנצחו את מה שמאחורי השער הזה — תצאו למסע ותחזירו לי את גוש הזהב! היכנסו לזירה... ובהצלחה. קְרָב!"
אחרי שהגיבורים עוברים את מבחן הגורילה (ביט 2), המלך מתרשם ומעניק לכל גיבור חיית עזר למסע. לא בהתחלה — רק אחרי שהוכיחו את עצמם. (שינוי מהתכנון המקורי, לפי איפתח — עובד יפה כתגמול על המבחן.)
המלך מוחא כפיים בהתלהבות. הוא מנופף בידו, ומשרת גורר פנימה ארגז גדול שממנו בוקעים קולות מוזרים — נשיפות, ציוצים, וקרקורים. המלך מכריז:
"מרשים! מרשים מאוד! גיבורים כמוכם ראויים לעזרה מיוחדת. כל אחד מכם — גַלגלו קובייה, וקבלו חבר למסע!"
"ניצחתם! גיבורים אמיתיים!"
המלך גאה. אנשי המלך מובילים אתכם למעלה, ולמעלה, ולמעלה — עד הפסגה הכי גבוהה של ההר המוזהב. הרוח נושבת חזק, ומתחתכם משתרע ג'ונגל ירוק ואינסופי.
המלך מגיש לכל אחד מכם מצנח מיוחד ואומר:
"משם למטה מתחיל המסע. קפצו — ומצאו את הזהב שלי!"
אתם קופצים. הרוח שורקת, המצנח נפתח, ואתם צונחים לאט אל תוך הירוק. אי־שם למטה מחכה גוש הזהב — ורמז ראשון: נוצות ענק שהציפור הפילה בדרך.
רגליכם בקושי נגעו בקרקע הג'ונגל — ופתאום, מבין העצים, מזנקים לוחמי שבט! צבועים בצבעי מלחמה, אוחזים חניתות וקשתות, וצועקים צעקות קרב. נראה שהם ממש לא שמחים לאורחים.
זו ההזדמנות הראשונה שלכם — ושל חיות העזר — להילחם יחד!
אחרי שהדפתם את לוחמי השבט, אתם ממשיכים כמה צעדים בג'ונגל — ופתאום, ממש קרוב, אתם רואים מחנה קטן: אוהל צבעוני, מדורה, ותרמיל סגול גדול.
מתוך המחנה יוצאת ילדה עם חיוך רחב וכובע ורוד, וקוף קטן בנעליים אדומות קופץ על כתפה ומנופף לכם:
"היי חברים! אני דורה! וזה בּוּטְס! חיפשתי הרפתקנים בדיוק כמוכם! אני מכירה את הג'ונגל הזה כמו את כף היד — בואו ניסע יחד ונמצא את הזהב!"
"רק רגע! לפני שנצא לדרך — יש לי חידה קטנה. אם תפתרו אותה, נמשיך. מוכנים? כמה חיים בדיוק היו לגורילה שנלחמתם בה?"
בדרך, בין העצים, אתם שומעים נהמות. גובלינים! חבורה של גובלינים ירוקים ומכוערים מזהה אתכם — ומתחילה לרדוף! אתם רצים בין העצים, הגובלינים ממש מאחוריכם...
...עד שאתם חוצים גבול בלתי־נראה — ופתאום הגובלינים נעצרים בבת אחת, פניהם מלאות פחד, ונסוגים בבהלה. משהו כאן מפחיד אותם מאוד. אתם ממשיכים קדימה — ומגלים למה.
וכך, עדיין מתנשפים מהמרדף, אתם מגיעים אל... עיר שלמה — אבל זעירה. בתים קטנטנים, ארמון קטן, אפילו תחנת משטרה קטנטונת. ומסביב — מאות פיות מכל הסוגים: פיות עץ, פיות אדמה, פיות מים, פיות אש. כולן עוצרות, נועצות בכם מבט, ומתלחששות בשפה מוזרה שאתם לא מבינים.
לפתע מגיעה מרכבה קטנטנה, וממנה יוצאת מלכת הפיות. היא מצביעה עליכם וצועקת משהו בשפה הלא מובנת — ואתם די בטוחים שהיא אומרת:
"מה אתם עושים פה?!"
ואז — מאות פיות זעירות מזנקות עליכם עם חבלים חזקים, קושרות את ידיכם ורגליכם, וגוררות אתכם על כרכרות משטרה קטנטנות... היישר לתוך הכלא. הדלת נטרקת. (סוף מפגש 1!)
"שלום שלום! אני פישי-פין, מי אתם?"